כספים שנצברו במהלך השנים במסגרת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות עשויים להיות פטורים, במלואם או בחלקם, מתשלום מס רווחי הון, זאת בעוד שאפיקי השקעה מתחרים (תיקי השקעות, קרנות נאמנות, פיקדונות וכו') חייבים לפי חוק בתשלום מס רווחי הון, הנע בטווח שבין 15%ל,25%- ביחס למרכיב הרווח.
על-מנת לייצר חיסכון כלכלי משמעותי בתשלומי המס, אנו בוחנים לעומק את מפת ההשקעות והנכסים שברשות הלקוח (קופות גמל, קרנות השתלמות, ערוצי חיסכון פנסיוניים ואפיקים פיננסיים נוספים), תוך ביצוע חלוקה מדויקת בתמהיל ביחס להיבטי המיסוי החלים על כל אחד ממכשירי ההשקעה.
דרך כך ניתן לבצע מהלכים מתבקשים ולשקול בהתאם צמצום החשיפה לניירות ערך באפיקי השקעה החייבים בתשלום מס רווחי הון (תיקי ני"ע, חסכונות וכו), ומנגד להגדיל את ההשקעה ברכיב המנייתי באפיקים ומכשירים המעניקים פטור מתשלום מס רווחי הון (כדוגמת קופות גמל וקרנות השתלמות).
בזכות השינוי בהקצאה של החשיפה למניות במכשירים השונים – אלו הפטורים ממס רווח הון לעומת אלו החייבים במס – נוצר פיזור אופטימלי מבחינת מיסוי ההשקעות. יחד עם זאת, הפיזור לא משנה דבר ביחס למידת החשיפה למניות ובהתאם רמת הסיכון נותרה זהה כבתחילה. כך נוצר מיצוי אופטימלי של הטבות המס.
על מנת למזער את סטיית התקן (תנודתיות) ומידת הסיכון בתמהיל ההשקעות, יש לנקוט בצעדים לפיזור הכספים בין גופי הניהול השונים, המייצר פיזור אפקטיבי ומנטרל אפשרות למשקל יתר במוצר או גוף מסוים. כך לדוגמא, חלוקה של כ30%- מהיקף הכספים יפוזרו בין מספר גופי ניהול (בתי השקעות),במגוון מסלולים.
